מדוע הניסוי של רתרפורד התקשר לניסוי של רדיד זהב?

מדוע הניסוי של רתרפורד התקשר לניסוי של רדיד זהב?
Anonim

הניסויים של גייגר-מרסדן (הנקראים גם ניסוי רדידפורד זהב) היו סדרה של ניסויים ציון דרך שבו מדענים גילו כי כל אטום מכיל גרעין שבו המטען החיובי שלה ואת רוב המסה שלה מרוכזת. הם הסיקו זאת על ידי התבוננות כיצד חלקיקי אלפא מפוזרים כאשר הם פוגעים בנייר מתכת דק. הניסוי נערך בין השנים 1908 ו -1913 על ידי הנס גייגר וארנסט מרסדן בניהולו של ארנסט רתרפורד במעבדות הפיזיות של אוניברסיטת מנצ'סטר.

מה שהם מצאו, להפתעה גדולה, היה שבזמן שרוב חלקיקי האלפא עברו ישר דרך הסכל, אחוז קטן מהם הוסטו בזוויות גדולות מאוד, וחלקם אפילו היו נטושים לאחור. מאחר וחלקיקים של אלפא מכילים כ -8000 פעמים את המסה של אלקטרון, והשפיעו על הסכל במהירויות גבוהות מאוד, היה ברור כי כוחות חזקים מאוד היו נחוצים כדי להסיט את החלקיקים הללו.

רתרפורד הסביר את התופעה הזאת עם מודל מחודש של האטום שבו רוב המסה התרכזה בגרעין קומפקטי (עם כל המטען החיובי), כאשר האלקטרונים תופסים את רוב שטח האטום ומקיפים את הגרעין ממרחק.

עם האטום המורכב ברובו מהחלל הריק, היה אז קל מאוד לבנות תרחיש שבו רוב חלקיקי האלפא עברו דרך הסכל, ורק אלה שנתקלו בהתנגשות ישירה עם גרעין זהב הופנו לאחור או פוזרו לאחור.

תיאור טוב של הניסוי עם יישומון ניתן למצוא כאן: