תשובה:
סוגריים הם שיפור נשלף על ידי הדובר או המחבר; סוגריים מציינים מילים שהוכנסו על ידי אדם שאינו הדובר או המחבר.
הסבר:
כל דבר בתוך מרכאות נחשב להיות מילים של עצמו, גם אם זה בסוגריים, אלא אם כן זה בסוגריים.
סוגריים הם דרך לומר "זה נשלף ואת המשפט עדיין הגיוני, אבל זה שיפור ההצהרה, שנעשו על ידי הדובר או המחבר." בקומיקס, לפני הופעת בלוני המחשבה, הסוגריים רמזו כי הדמות היתה או לחשוב על המילים האלה בשקט או מתחת לנשימתו, למען הבידור של הקוראים בלבד.
סוגריים שונים. אם דמות בשם מג'ופין אומרת "אני אצליח או שאמות!", ציטוט בסוגריים על כתבה על הסיפור עשוי לקרוא "Maguffin יהיה להצליח או הוא ימות מנסה!" המילים של הדובר השתנו למען הבהירות. בטקסט, סוגריים שמורים בדרך כלל לערת עורך, או הפרעה אחרת על ידי מישהו אחר מאשר המחבר.
סוגריים משמשים לעתים רחוקות בכתיבה ספרותית, והם שימושיים יותר במתמטיקה או במדע.
מה ההבדל בין סוגריים בסוגריים? האם הן גרסאות בריטיות ואמריקאיות של אותו הדבר?
אלה סוגריים: [] אלה הם סוגריים: () אני לא בטוח לגמרי אם יש סוגריים בריטיים / סוגריים, אבל אני יודע כי סוגריים משמשים בעיקר במתמטיקה (כמו גם בסוגריים, אבל הנקודה שלי היא שאתה בדרך כלל לא להשתמש בסוגריים במונחים של אנגלית).
רווח סמך של 99% עבור האוכלוסייה פרופורציה נותר סוגריים שום דבר פומה לא סוגריים הנכון?
כאשר אתה משתמש בסוגריים [x, y] ומתי אתה משתמש בסוגריים (x, y) בעת כתיבת התחום והטווח של פונקציה בסימון מרווח?
זה אומר לך אם נקודת הסיום של מרווח כלול ההבדל הוא אם סוף הרווח המדובר כולל את הערך הסופי או לא. אם הוא כולל את זה, הוא נקרא "סגור", והוא כתוב עם סוגר מרובע: [או]. אם הוא אינו כולל אותו, הוא נקרא "פתוח", והוא כתוב עם סוגר עגול: (או). מרווח עם שני הקצוות פתוח או סגור נקרא מרווח פתוח או סגור. אם קצה אחד פתוח והשני סגור, אז המרווח נקרא "חצי פתוח". לדוגמה, הקבוצה [0,1] כוללת את כל המספרים x כך ש- x> 0 ו- x <1.