מה היו שני הנושאים הגדולים ביותר באמנה החוקתית ושתי הפשרות כדי לעזור לפתור אותן?

מה היו שני הנושאים הגדולים ביותר באמנה החוקתית ושתי הפשרות כדי לעזור לפתור אותן?
Anonim

תשובה:

אי-הסכמה בין מדינות גדולות וקטנות לגבי אופן ייצוג המדינות (לכל אחת מהן יש שיטה אחרת). הפתרון היה הפשרה הגדולה (שיתואר להלן).

הסבר:

בשנת 1787 התקיימה פגישה מכרעת שתקבע את הצעד הבא בנוגע להפעלת הממשלה בארצות הברית.

למשל, לפני הפגישה, ארצות הברית היה רץ על פי סעיפים של הקונפדרציה (אשר היה כמו החוקה הראשונה שלנו).

יתר על כן, על פי תקנות הקונפדרציה (1776-1778) הממשלה הפדרלית לא היה כוח רב על מדינות.

במקום זאת, המדינות היו בעלות הכוח והשליטה (שהן כמו האנלוגיה של הילדים המנהלים את הבית והאבא לא מסוגל לעשות דבר).

כך, בשנת 1787, בפילדלפיה, נערכה האמנה החוקתית כדי לכתוב חוקה חדשה, וכאן באה הפשרה הגדולה (הידוע גם בשם "פשרה בקונטיקט").

נוסף על כך, הפשרה הגדולה התמקדה בעיקר באיך ייצגו המדינות הקטנות והגדולות.

לדוגמה, המדינות הגדולות חשבו שהן צריכות להיות מיוצגות על בסיס אוכלוסייה (תוכניתן נקראה תוכנית וירג'יניה, שלא עבדה טוב למדינות הקטנות).

מאידך גיסא, המדינות הקטנות חשבו שכולם צריכות להיות מיוצגות באותה מידה (תוכניתן נקראה תכנית ניו ג'רזי, שהמדינות הגדולות לא היו מרוצות ממנה).

יתר על כן, על מנת לפתור את המריבה הזאת, החליטו חברי הוועידה להקים שני קונגרס (המכונה גם בית מחוקקים דו-כיווני).

יתר על כן, מה זה עשה זה נתן את שתי המדינות קטנות וגדולות קצת מה שהם רצו.

לדוגמה, הפשרה הגדולה סייעה להקים את בית הנבחרים (כלומר, הייצוג התבסס על אוכלוסיית המדינה, המדינות הגדולות היו מרוצות מכך).

עם זאת, הם לא היו היחידים. הסיבה לכך היא שהפשרה הגדולה גם סייעה למצוא את הסנאט (שנתן לכל אחד משני נציגים, הוא היה שווה).

לסיכום, האמנה החוקתית סייעה להקים ממשלה חדשה לארה"ב.