תשובה:
למעשה, כל האיזוטופים הם רדיואקטיביים. חלקם הרבה יותר רדיואקטיביים מאחרים.
הסבר:
החוק השני של התרמודינמיקה קובע שהכל עובר מסדר להפרעה. אטום אטומי הוא מבנה סדר מאוד.
החוק השני קובע כי כל מבנה סדר מאוד עם להתפרק ולעבור לכיוון הפרעה. (יום אחד בעתיד רחוק תהיה הפרעה מוחלטת ולא יישאר בכלל)
כאשר האטום נשבר זה גורם לריקבון רדיואקטיבי.
השאלה היא מה עושה כמה אטומים יציבים יותר מאחרים, כך שיעור ריקבון רדיואקטיבי אינו מורגש? התשובה היא היחס בין פרוטונים (חיובי חיובי שדוחפים זה את זה ומפרידים את הגרעין) ונייטרונים הנמשכים לפרוטונים הטעונים ומחזיקים את הגרעין.
באטומים קטנים יחס של 1: 1 של פרוטונים לנייטרונים הוא היציב ביותר.
פחמן 12 עם 6 פרוטונים ל 6 נויטרונים 1: 1 יציבה מאוד בזמן
פחמן 14 עם 6 פרוטונים ל 8 נויטרונים 1, 1.33 הוא לא יציב עם חצי רדיואקטיבי חיים של כ 5,700 שנים.
באטומים גדולים היחס בין פרוטונים לנייטרונים צריך להיות גדול מ -1: 1 אורניום 238 יציב מאוד עם חצי חיים רדיואקטיביים של 4.5 מיליארד שנים. 92 פרוטונים ל -146 נויטרונים. אורניום 235 הוא מאוד לא יציב ומשמש פצצות אטומיות. עם יחס של 92 פרוטונים ל -143 נויטרונים.
היחס בין פרוטונים לנייטרונים הוא קריטי ליציבות הגרעין האטומי. כל אטום יעבור ריקבון רדיואקטיבי בשלב מסוים. באטומים עם יחס לא יציב של פרוטונים ונייטרונים זה ריקבון תתרחש בקצב נצפה ומדידה
מה הם איזוטופים רדיואקטיביים?
תוכל למצוא את התשובה ב http://socr.org/questions/how-do-radioactive-isotopes-differ-from-stable-isotopes?source=search
איזה איזוטופים רדיואקטיביים מתרחשים באופן טבעי?
זוהי רשימה של כל האלמנטים הטבעיים אשר אין להם איזוטופים יציבים, או שיש להם לפחות איזוטופ טבעי אחד שהוא רדיואקטיבי. אשלגן K ^ 19 טכנציום טכסי ^ 43 קדמיום Cd ^ 48 Promethium Pm ^ 61 פולוניום פו ^ 84 אסטיאין ב- ^ 85 ראדון רן ^ 86 פראנציום פרמיום 87 רדיום רם 86 אקטיניום ^ 89 אורניום 92 ^ 93-93 אינם מטבע הדברים אך הם רדיואקטיביים. 110-118 לא נקראו עדיין.
מדוע וירוסים מסוימים מוטציה ואחרים לא?
אבולוציה הווירוסים משתנים כדי לקיים את עצמם ולהתאימם לסביבה המשתנה ולסביבה. אחרים לא בגלל עיצוב הגוף הקיים שלהם להישרדות.