תשובה:
דוגמה אחת שבה היא לא עבדה היא הקומוניזם.
הסבר:
התזה היתה תחרות הקפיטליזם ללא תחרות. האנטיתיזה היתה שיתוף פעולה מלא של הסוציאליזם. הסינתזה היתה אמורה להיות קומוניסטית. בשיתוף פעולה מאולץ, המוביל לאמת מוחלטת, אוטופיה שבה לא תידרש שום ממשלה. כולם יחיו בשלום ובשוויון.
למרבה הצער חלום אוטופי זה לא הגיע. נראה שהתיאוריה של הגל לא פעלה.
אני לא יכול לחשוב על דוגמאות שבהן התיאוריה של הגל אכן פעלה.
תשובה:
השיטה המדעית היא גרסה אחת של הדיאלקטיקה של הגל (אשר, ברור, הגל לא המציא אלא רק הרחיב והרחיב).
הסבר:
לפני שאעלה על כך, שים לב לכך שהעיסוק בפילוסופיה של הגל אינו פשוט או מוסבר בקלות. הנה תשובה מוקדמת המסייעת להסביר מה תזה המונחים, אנטיתזה, ואת הסינתזה מנסה להגיע:
socratic.org/questions/what-is-hegel-s-concept-of-thesis-antithesis-and-synthesis-in-simple-terms?source=search
תהליך זה מחזיר לימי אפלטון, אבל הגל הוסיף לו כדי לעזור לסנתז סוגים שונים יותר של טיעונים. לקבלת מידע נוסף על הגל ועל הדיאלקטיקה (תהליך זה אנחנו מדברים), לבדוק את זה:
plato.stanford.edu/entries/hegel-dialectics/
השאלה הניצבת בפנינו היא האם עבודה זו עובדת בפועל?
התשובה שאני מאמינה היא כן ללא סייג. למה אני אומר את זה? כי כדרך חשיבה, היא יוצרת תהליך שבו מידע סותר יכול להיות מעובד ומנוצל כדי ליצור מחשבות חדשות, מתוחכמות יותר, כי בעצם לשלול את אלה המקורי מתוחכם פחות. כך, למשל, ניתן לראות בשיטות המחקר את השיטה המדעית כגרסה של יצירתו של הגל:
מהן תזה, אנטיתזה, סינתזה? באילו דרכים הם קשורים למרקס?
הם מושגים המשמשים את מרקס כדי להסביר את ההתקדמות של החברה האנושית דרך שלבים שונים. באופן כללי תזה היא נקודת התחלה, אנטיתזה היא תגובה עליה וסינתזה היא התוצאה. מרקס פיתח את מושג המטריאליזם ההיסטורי, שבו ההיסטוריה של האדם התפתחה בכמה שלבים שונים, עבדות, פיאודליזם, קפיטליזם וקומוניזם עתידי.את התנועה משלב לשלב ניתן להסביר באמצעות תזה, אנטיתזה וסינתזה. תחת הקפיטליזם נוצלה הפרולטריון בידי הבורגנים שהיו בעלי אמצעי הייצור. זו היתה התזה או נקודת ההתחלה. הקיטוב בין שני המעמדות יגיע לשלב שבו יתקיים הפרולטריון נגד ניצול כזה. זו היתה האנטיתזה. התוצאה, בטווח הארוך, תהיה צורה חדשה של יחסים בתוך חברה חסרת מעמד, כלומר הקומוניזם. זה יהיה הסי
מה נכון: תזה לתואר שני או תזה לתואר שני? האם זה או? למה?
"תזה MA" נכונה. הבחירה בין "a" או "a" תלויה אם המילה הבאה מתחילה עם צליל עיצור או צליל תנועה: אם המילה הבאה מתחילה בצליל תנועה, השתמש ב- "a", אחרת השתמש ב- "a". שים לב כי הבחירה מבוססת על צליל של המילה הבאה ולא את האות הראשונה. הקיצור "MA" מתחיל עם צליל תנועה, כמו "em", אז אנחנו משתמשים "א" ולא "א". כלל זה מסובך במידת מה על ידי וריאציות ההגייה. לדוגמה, בארצות הברית היית כותב "עשב", ואילו בבריטניה היית כותב "עשב". כותבים מבוגרים אולי מעדיפים "מלון", בעוד השימוש המודרני יותר נוטה לכיוון "מלון".
האם זה יהיה שם עצם כמו חפץ עקיף: היפוליטה נותן לדיאנה לאסו מוזהבת המחייבת את מי שהיא מחזיקה לספר את האמת? האם "האמת" היא האובייקט הישיר "ומי הוא מחזיק" את האובייקט העקיף?
החפץ הישיר הוא "לאסו מוזהב". "דיאנה" היא האובייקט הבלתי ישיר. Hippolyta נותן דיאנה lasso הזהב ... זה אומר "(Hippolyta) (נותן) (lasso הזהב) (.. לדיאנה ...)" (... נושא ...) (פועל ...) (... אובייקט ישיר ..) (אובייקט עקיף)