מה היתה הסיבה העיקרית כי אירופה החלה לסחור אופיום עבור סחורות סיניות?

מה היתה הסיבה העיקרית כי אירופה החלה לסחור אופיום עבור סחורות סיניות?
Anonim

תשובה:

הפרוטקציוניזם הסיני והזלזול התרבותי בעולם החיצון המשיכו בסחר עם העולם החיצוני, סין היתה מקבלת כסף רק תמורת משי, תה וקרמיקה.

הסבר:

החוויה הסינית במשך אלפי שנים הובילה לאמונה טבועה שהם מהווים את מכלול העולם המתורבת; בניגוד לאימפריות של אירופה, המזרח התיכון ודרום אסיה שכולם ידעו שיש ממלכות ומדיניות אחרות שעליהן הם צריכים להתמודד. עבור סין, עמים תרבותיים שיתפו את האלפבית, התרבות, הפילוסופיה שלהם; אלה שלא היו לא מתורבתים.

כדי להיות הוגנים, מידה זו של שוביניזם אינה ייחודית לסין העתיקה, אך הקיסרים של המאה ה -19 בסין נותרו בורים מסוכנים על שאר העולם. מאז שהמלחים האירופים הראשונים הגיעו לנמלים סיניים, גדל תיאבון לתה, משי וקרמיקה באירופה; אבל מלבד ג'ינסנג, פרוות ים, וכמה פריטי מותרות, לא היה שום דבר שסין מוכנה לקבל בתמורה … חוץ מכסף.

עם המאה ה -18 ואילך, הכסף הפך לנדיר יותר בעולם המערבי, וגרם ללחצים אינפלציוניים - במיוחד עם תחילת מלחמות נפוליאון. סוחרים בריטים (וצרפתים) שהכניסו לקנטון - הנמל היחיד שבו הורשו להיכנס - הבחינו בכך שכמה סינים מכורים לעישון אופיום. אמנם זה היה אסור על ידי החוקים החמורים של סין, הביקוש היה עדיין חזק.

חברת הודו המזרחית הבריטית והסוחרים העצמאיים החלו במהרה למכור מטענים של אופיום בסין, וכעת, כמו סמים מוברחים תמיד ימצאו דרך להגיע לשוק. עד מהרה, צריכת האופיום בדרום סין זינקה לרמות חדשות, ההכנסות נפלו, פקידים סינים היו מושחתים, וברברים המבריקים מעל הים לא ידעו את מקומם בממלכה התיכונה.

ככל שהנסיך ניסה להחזיר לעצמו את השליטה על המצב, כך הוא נעשה גרוע יותר. בסופו של דבר ניסו הסינים לאסור את היבוא לחלוטין, אך הבריטים לא היו מוכנים לכך ושלחו חיילים ואוניות מלחמה לפתוח את נתיבי המסחר עם סין שוב. מכאן מלחמת האופיום של 1839-1842 וכל מה שבא בעקבותיה.